ערב ה- 9 בנובמבר 1989, אנו יושבים מסביב לרדיו הקטן, ומקשיבים לדובר
הוועד המרכזי, גינטר שבובסקי: "יציאה של קבע תתאפשר דרך כל מעברי הגבול של
הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (גרמניה המזרחית) לרפובליקה הפדרלית הגרמנית (גרמניה המערבית) לברלין." סוף סוף, אחרי כל
ההפגנות, התפטרות הממשלה וההגירה הגדולה, יהיה אפשר סוף סוף לעזוב לצד המערבי ללא
שום תנאים. רק רגע, שבובסקי בדיוק אמר שההחלטה תקפה מרגע שהתקבלה. זאת אומרת שאפשר
לעזוב עכשיו, ללא דחייה.
אנחנו יוצאים החוצה ומתחילים לרוץ לעבר המעבר ברחוב
בורנהולמר, ונראה שאנחנו לא היחידים שעושים זאת. לקראת התור להחתמת דרכונים, אני
מתחיל לשים לב שיש עוד אנשים באזור, והרבה מאוד אנשים שמנסים לעבור לצד השני של
החומה. אני נדחף קדימה ביחד עם כולם, מנסה להתקדם קדימה, צועק לכולם לצאת קדימה ודוחף.
תוך כדי אני מסתכל סביבי ורואה אלפי אנשים מסתערים לעבר המעבר, עד שב 23:30 הדפנו
את השומרים המעטים שניסו לעצור את כולנו, וחדרנו לתוך ברלין המערבית בלי שאף אחד
יירה עלינו או ינסה לעצור אותנו.
בתוך שעה נפתחו כל המעברים, ועוד מאות אלפי אנשים עברו לשטח ברלין המערבית כאילו אין חומה ומעולם לא הייתה. חומת ברלין נפלה.
יובל,
השבמחקהדיווח שלך היה הכי דומה לדיווח של שדרן שטח מכל הדיווחים שקראתי, בכל משפט השתמשת בשפת הדיווח ובגוף ראשון, רואים שהבנת את המידע שקראת, כתוצאה מכך הדיווח הוא מעניין ומרגש.
אני מאוד מסכים עם פלג, הכתיבה שלך נותנת תחושה שברגע זה ממש אתה שם, באותו תאריך, ובאותה שעה שהחליטו שאפשר לעבור מגרמניה המזרחית לגרמניה המערבית. נתת תיאורי אוירה ממש מעניינים כמו "אני נדחף קדימה ביחד עם כולם", "... ורואה אלפי אנשים מסתערים לעבר המעבר" ועוד, וגם רשמת את השעה שבה חדרתם לתוך ברלין המערבית. כמו שאמר פלג, הדיווח מעניין ומרגש.
מחקבזכותך למדתי על כל האירוע שקרה באותו יום, על נפילת חומת ברלין.
יובל,
השבמחקהדיווח שלך מתאר את האירוע עד הפרטים הקטנים. בזכות תיאורך אפשר היה להרגיש כאילו באמת היית שם וחווית את זה. מובן מהדיווח שקראת רבות על האירוע וידעת לתאר לנו אותו במדויק. עבודה טובה!
מאוד נהניתי לקרוא את הדיווח שלך,
השבמחקצורת הכתיבה שלו גרמה לי סקרנות ומתח, ניתן לראות כי אתה יודע את החומר
כל הכבוד;)