ביום ראשון אני יוצא לבאזל לקונגרס הציוני הראשון, האמת שזה נראה לי סתם בזבוז של זמן, אני אפילו לא יהודי! אבל חברי הטוב אמר שיהיה מעניין ושזהו צעד חשוב בשבילו ובשביל עמו, אז הסכמתי.

יום א' ה- 27.8.1897, באזל

אחרי נסיעה די ארוכה הגענו אל באזל שבשוויץ, נכנסנו אל מקום שנקרא "בית הקזינו" והתיישבנו במקומות. חברי התרגש ונראה קצת לחוץ וכמוהו עוד המון אנשים שישבו מסביבנו, הוא סיפר לי שלראשונה נפגשים נציגים מכל העולם היהודי בכדי לדון בעתיד העם.

לאחר שהתמלאו רוב מקומות הישיבה, התחיל קרפל ליפה (נשיא הקונגרס) בנאום וכולם מחאו לו כפיים בהתרגשות. אחריו עלה לבמה מקס נורדאו (הוגה דעות מהונגריה) שנתן סקירה על  מצבם החברתי, הכלכלי והפוליטי של היהודים בגולה. לבסוף, עלה הרצל והציג את דעותיו ואת חזונו הדוגלים בציונות מדינית והשגת אישורים לפני ההתיישבות בארץ ישראל.

לפתע הובעו קריאות התנגדות מצד חובבי ציון אשר טענו שאין טעם לכל המהלכים המדיניים הללו אשר אורכים זמן רב, עדיף להיכנס לארץ ישראל ולהתיישב בה וכך להגשים את החלום הציוני.

בקהל נוצר רעש רב, כל אחד צעק את דעתו עד שעלה נשיא הקונגרס וביקש להירגע. לבסוף, הדיון נסגר בפשרה הנקראת "תוכנית בזל" האומרת שנקים מדינה יהודית בארץ ישראל בהסכמתן של אומות העולם, ובאותו הזמן להעלות יהודים לארץ ישראל.

כמו כן, הוחלט על הקמת ארגונים ציוניים בכל מדינה שיש בה יהודים כדי לארגן עלייה מסודרת לארץ ישראל.

הקונגרס תם, וניתן היה לחוש בשמחה ובתקווה השוררת בין המשתתפים.
שמחתי שהייתה לי את הזכות להיות חלק ממאורע היסטורי זה, אני מקווה בשביל העם היהודי שאכן תוכניות אלה יתממשו.

פתיחת הקונגרס

ההזמנה לקונגרס הראשון