2 בנובמבר 1917- הצהרת בלפור

הצהרת בלפור

היום ה2 בנובמבר 1917, סוף סוף התפרסמה הצהרת בלפור, בה הצהירו הבריטים על תמיכתם בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. זאת פריצת דרך היסטורית, כולם סביבי שמחים כל כך,זהו ממש יום חג לעם היהודי!

הצהרת בלפור היא כינוי למסמך שנחתם היום בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, שלפיו בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעמנו בארץ ישראל, ההצהרה היא הישג עצום בשבילנו,בשביל התנועה הציונית- מעצמה עולמית הסכימה לסייע לנו במימוש מטרתנו העיקרית.

ביולי 1917 הגישו ד"ר חיים ויצמן ונחום סוקולוב לממשלת בריטניה הצעה להצהרה מדינית, שרואה בארץ ישראל את ביתנו הלאומי ומכירה בזכותנו לבנות את חיינו הלאומיים בה. שר החוץ הבריטי,בלפור, שהיה חובב תנ"ך, וראש הממשלה דיוויד לויד ג'ורג' (שייצג כעורך דין את ההסתדרות הציונית בשנת 1903), ראו בעין יפה את ההצהרה מטעמים אסטרטגיים ודתיים. להם נוספו שרים נוספים ומדינאים בכירים שהתקרבו לרעיון הציוני.

לצערנו פעלו כנגדנו כוחות אנטי-ציוניים שונים: בריטים שחששו לקלקל הקשר עם הערבים, או שראו ברעיון של הקמת מדינה יהודית פנטזיה פרועה, ויהודים, בני המעמד הגבוה, שחלקם ראו עצמם אנגלים בני דת משה, שחששו למעמדם- זוהי בושה לעם היהודי שישנם יהודים, בשר מבשרנו, המתנגדים לרעיון שאנחנו פועלים ושואפים להגיע אליו שנים!
אבל אני אשאיר את הכעסים בצד כי היום זהו יום שמחה לעולם היהודי!

רוזה פארקס מחוללת מהפכה

היום ה-1 בדצמבר 1955, מונטגומרי, אלבמה, אני יושבת באוטובוס, כמובן בחלקו הקדמי, מחכה שהוא יגיע לתחנה שלי. האוטובוס מתחיל להתמלא, צפוף כאן. איש לבן נכנס ואין לו מקום אז הוא הולך לחלק האחורי ומצווה על אישה שחורה מאחור לקום. היא ניראת עייפה, אחרי יום ארוך, היא לא קמה, היא עומדת על שלה למרות החוק שאוסר זאת. האוטובוס עצר, הנהג מתקדם למקומה, שואל אותה אם היא מתכוונת לעמוד, היא משיבה לו בשלילה, והוא עונה לה שאין לו ברירה ולפי החוק הוא חייב לעצור אותה והיא עונה לו עשה זאת.

כבר עברו מספר ימים, העיתונים מלאים כתבות, לאישה קוראים רוזה פארקס ומסתבר שהיא נאסרה, עמדה למשפט והורשעה בהפרת הסדר הציבורי. בתגובה החרימו השחורים, ובהם מוביל החרם הכומר מרטין לותר קינג, את שירות האוטובוסים וכתוצאה מכך חברת האוטובוסים ביטלה את מדיניות ההפרדה הגזעית שלה.

היום ה-13 בנובמבר ולאחר ערעור על הרשעתה של פארקס, הכריעו השופטים כי ההפרדה הגזעית באוטובוסים נוגדת את חוקת ארצות הברית. 

רוזה פארקס לצידו של מרטין לותר קינג
בעצרת מחאה במונטגומרי

מעצרה של רוזה פארקס

נפילת חומת ברלין 9.11.1989

ערב ה- 9 בנובמבר 1989, אנו יושבים מסביב לרדיו הקטן, ומקשיבים לדובר הוועד המרכזי, גינטר שבובסקי: "יציאה של קבע תתאפשר דרך כל מעברי הגבול של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (גרמניה המזרחית) לרפובליקה הפדרלית הגרמנית (גרמניה המערבית) לברלין." סוף סוף, אחרי כל ההפגנות, התפטרות הממשלה וההגירה הגדולה, יהיה אפשר סוף סוף לעזוב לצד המערבי ללא שום תנאים. רק רגע, שבובסקי בדיוק אמר שההחלטה תקפה מרגע שהתקבלה. זאת אומרת שאפשר לעזוב עכשיו, ללא דחייה.

 אנחנו יוצאים החוצה ומתחילים לרוץ לעבר המעבר ברחוב בורנהולמר, ונראה שאנחנו לא היחידים שעושים זאת. לקראת התור להחתמת דרכונים, אני מתחיל לשים לב שיש עוד אנשים באזור, והרבה מאוד אנשים שמנסים לעבור לצד השני של החומה. אני נדחף קדימה ביחד עם כולם, מנסה להתקדם קדימה, צועק לכולם לצאת קדימה ודוחף. תוך כדי אני מסתכל סביבי ורואה אלפי אנשים מסתערים לעבר המעבר, עד שב 23:30 הדפנו את השומרים המעטים שניסו לעצור את כולנו, וחדרנו לתוך ברלין המערבית בלי שאף אחד יירה עלינו או ינסה לעצור אותנו. 

בתוך שעה נפתחו כל המעברים, ועוד מאות אלפי אנשים עברו לשטח ברלין המערבית כאילו אין חומה ומעולם לא הייתה. חומת ברלין נפלה.

מהפכת אוקטובר

 

25.10.1917

 

יומני היקר,

 

אני נמצאת כרגע בפטרוגרד  בירת רוסיה, בבית דודתי מריה  ולמרות שאני לא יודעת הרבה על כיצד מתנהלים החיים בעיר

 הזאת אני די בטוחה שמשהו לא קשורה.  לכן החלטתי לשאול את דוד שלי פאבל מה קורה כאן. הוא הסביר שכל זה התחיל

בגלל סדרה של אירועים,שבעקבותיהם פסק שלטון הצארים בן חמש מאות השנים ולכן הוקמה ממשלה זמנית שבראשה עמד

אלכסנדר קרנסקי, ושהבולשיביקים (מפלגה) ובראשם לנין החליטו לנצל את חולשתה של הממשלה החדשה ולתפוס את השלטון , וברגעים אלו ממש, ביחד עם המפכנים הקומוניסטים והסוצאליסטים הם תופסים את המבנים העיקריים של הממשלה הזמנית ואת ארמון החורף,(ששימש כמפקדה של הממשלה הזמנית). כמובן שמיד רצתי אל החלון, הרי שהבית של דודתי נמצא מול אחד הבנינים האלו , ואכן ראיתי ברחוב הרבה אנשים, כנראה הבולשיביקים (לפי מה שדוד שלי אמר לי) נכנסים למבנה של הממשלה הזמנית (למרבה הפלא ללא התנגדות רבה מצדם של אלו שנמצאים בבניין). מאוחר יותר שמענו שגם כל הבניינים האחרים וגם ארמון החורף עכשיו בידי הבולשיביקים ,שלא נתקלו בהתנגדות רבה מדי כאשר ניסו לתפוס את הבניינים האלו ושהיו רק שני הרוגים וחמישה פצועים (אני שמחה שלא היו הרבה נפגעים ). בעקבות ההתקוממות הזאת השתנה אופיה של המהפכה מליברלית לסוציאליסטית , ובמקום הממשלה הזמנית הוקמה ממשלה חדשה בשם "מועצת הקומיסרים העממיים" שבראשה עמד ולדימר לנין.

 

כיבוש ארמון החורף

 

 

סרטון על המהפכהה בולשוביקית

בכל מקרה אני כבר כל כך רוצה לחזור הביתה ולספר על כל מה שקרה להורים ולחברים שלי,

 

סשה



ולדימר לנין

 

 

 

נרקיס לפלר - המצאת הטלוויזיה

           אירוע המצאת הטלוויזיה 

חלום שהתגשם! השנה היא 1923 , אנגליה.

בבית מלאכה קטן בעיר הייסטינגס , במצב בריאותי רופף , בונה מהנדס האלקטרוניקה מגלזגו, ג'ון לוגי ביירד, את מקלט הטלוויזיה הראשון שלו, כאשר המרכיבים הם ( לא יאומן ): זוג מספריים, מחטי תפירה, פנסי אופניים, ארגז כובעים ישן, קופסאות תה מעץ ודבק ווקס שקנה .

שנה לאחר מכן כמעט התחשמל למוות כאשר הדגים בפני הרדיו טיימס טלוויזיה ששידרה צלליות נעות.

הפנים הראשונות של אדם ששודרו במסך היו של שכנו של ביירד שעקר לסוהו בלונדון לאחר תאונת ההתחשמלות .

כעבור שנתיים מאז שודרו פני אדם לראשונה בטלוויזיה המתפתחת של ביירד- ביירד מעביר לראשונה בעזרת קו טלפון שידור טלוויזיה מלונדון לגלזגו , מרחק העולה על 700 ק"מ, ומאפיל בכך על הישגיה של חברת AT&T  , ששידרה באפריל אותה שנה למרחק 362 ק"מ מהעיר ניו יורק.

המתח גואה כאשר בשנת 1928 , כעבור שנה, מועבר ע"י ביירד השידור הטרנס אטלנטי הראשון ברשת הטלוויזיה הבריטית ה BBC.

עוברות שלש שנים , השנה היא 1931, ואנו צופים בהתרגשות בשידור החי הראשון של הטלוויזיה.

 עוברות חמש שנים ואנחנו עדים לקטיעתה של הפקת סרט לאחר ששה חודשי עבודה עקב שריפה שפרצה באולפני ביירד : הBBC  מבינים שציוד הצילום המסורבל של ביירד הוא שגרם לכך , ומה הפלא ? הוא היה מורכב ממכלים , צינורות וכבלים מסועפים.

השריפה שפרצה באולפני ביירד פוגעת קשות בהמשך פעילות החברה הנאלצת להתחרות מול חברות אחרות התופסות תאוצה על אף תרומתו של ביירד לפיתוח הטלוויזיה האלקטרונית שהותירה מאחור את המערכות המסורבלות והישנות.

 מלחמת העולם השנייה פורצת,  אולם הדבר אינו פוגם בתאוצת הפיתוח של הטלוויזיה ע"י אולפני ביירד- הטלוויזיה הצבעונית הראשונה מוצגת:  ביירד השתמש  בשפופרת קרן קתודית עם דיסק מסנני צבע. שיטה שהועתקה ע" הCBS  בארה"ב.

עוברות שנתיים , ואנו מקבלים את הטלוויזיה התלת ממדית הראשונה.

ג'ון לוגי בירד עוזב את העולם  ביוני 1946 בעקבות שבץ , ומותיר אותנו פעורי פה נוכח תרומתו לאנושות שהיא גם החשובה בהמצאותיו : הטלוויזיה הצבעונית התלת ממדית.

 

                                                           המצאתה של הטלוויזיה

הנחיתה על הירח!

שלום, כאן דוד מילשטיין מדווח ממטה המשימה
היום אספר על המסע אנושי הראשון שבו אדם דרך על הירח,
הכל התחיל ב16 ליולי 1969 במשטח המראה 39 במרכז החלל הקנדי פלורידה עם ההמראה של החללית אפולו 11 על גבי הטיל סטורן 5 , בחללית נמצאים ניל ארמסטרונג-מפקד המשימה, מייקל קולינס-טייס תא הפיקוד ובאז אולדרין-טייס נחתת הירח.
החללית שוגרה!
מישהו צעק מצידו השני של החדר: החללית נכנסה למסלול סביב כדור הארץ ועכשיו היא יצאה למסלול אל הירח, הייתה שמחה גדולה אך עם זאת מתח גדול האם יצליחו לנחות על הירח.
אחרי שלושה ימים מותחי עצבים ב 19 ביולי נכנסה החללית למסלול סביב הירח ולאחר  24 שעות התכננו לנחיתה.
רכב הנחיתה נפרד מהחללית עם ארמסטרונג ואולדרין בתוכו, כהכנה לנחיתה.
כעת ניתן לחתוך את המתח בסכין רכב הנחיתה מתחיל בהתקרבות לקרקע אך מה זה מה קרה?! נראה שמחשב ההנחייה עומד לקרוס מרוב עומס יתר. אנשים בוכים ונלחצים והתחילו שיקולים לבטל את הנחיתה המתוכננת אך בסוף לא.
ארמסטרונג מתקשה למצוא מקום נחיתה ראוי והדלק מתחיל להיגמר, לארמסטרונג נשאר דלק ל 20 שניות בלבד אבל בשעה 16:18 שעון קיץ מזרח ארצות הברית נוחתת החללית על הירח, ניל ארמסטרונג מדווח: "Houston, Tranquility Base here. The Eagle has landed". ובתרגום לעברית: "יוסטון, כאן בסיס השלווה. הנשר נחת".
ועכשיו הרגע שכולנו ציפינו לו בשעה 22:56 יורד ארמסטרונג לירח ומניח נעל אסטרונאוטים מגושמת על אדמת הירח ואומר את המשפט המפורסם: "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות" (שכמובן הוכן לו על ידי נאס"א) ואחריו אולדרין עם מצלמת טלויזיה שמשדרת לכל העולם בשידור חי.





למחרת הם עזבו את הירח עם 22 קג של אדמת ואבני ירח.

הם נחתו בעזרת מצנחים באוקיינוס השקט מדרום מערב להוואי, ב־24 ביולי ובכך נגמרה משימתם.

אלה היו ה8 ימים, 3 שעות ,18 דקות ו-35 שניות הכי מורטי עצבים ומשמחים בחיי.
נתראה כשאחזור , דוד מילשטיין.

היום ה- 28/06/1914 נרצחו ביריות  בסראייבו, בירת בוסניה והרצגובינה, הארכי דוכס פרנץ פרדיננד מאוסטריה, יורש העצר האוסטרו הונגרי ואשתו סופי ע"י גברילו פרינציפ. גברילו פרינציפ היה תושב סרבי שהיה חבר בקבוצת היד השחורה ובוסניה הצעירה אשר שמה לה למטרה לאחד את אזור יגוסלביה. הרצח היווה את הניצוץ שהצית את הניצוץ שהצית את העימות במלחמת העולם הראשונה ומצוין כאות הפתיחה למלחמה זו. הרצח בסראייבו מכונה לעתים הירייה שנשמעה ברחבי העולם. 

בשעה עשר בבוקר לפני שנרצחו יצא פרנץ פרדיננד, אשתו ופמלייתם מן המחנה הצבאי פילפוביץ', שם סקרו את הכוחות. מזג האוויר היה יפה באותו בוקר וקהל רב עמד לאורך הרחובות לקבל את פניהם. השיירה הייתה מורכבת משבעה כלי רכב, בהם נסעו: המושל הכלכלי של בוסניה, ראש העיר סראייבו, מפקד משטרת סראייבו ומכובדים נוספים.

הארכי דוכס ואשתו, יחד עם המושל הכללי ושומר הראש של הארכידוכס, נסעו ברכב השלישי בשיירה. 

בשעה 10:15 השיירה חלפה על פני החבר הראשון בקבוצת המתנקשים, מוחמד מחמדבשיץ, הוא עמד וצפה בהם אך לא ירה. מאוחר יותר טען כי לא הצליח למצוא זווית ירי נוחה ולכן החליט שלא לירות מחשש לסיכון המשימה. 

החבר השני בקבוצה נדליצ'קו צ'ברינוביץ', זרק פצצה אל עבר מכוניתו של פרנץ פרדיננד, אבל החטיא. הפצצה הרסה את המכונית הרביעית בשיירה ופצעה קשות את נוסעיה. מיד אחר כך בלע צ'ברינוביץ' גלולת ציאניד (תרכובת כימית רעילה) וקפץ לנהר הרדוד מיליאקה על מנת להתאבד. השיירה האיצה אל עבר בניין העירייה.

זמן קצר אחר כך משתה המשטרה מן הנהר את צ'ברינוביץ' והוא הוכה קשות בידי ההמון בטרם נלקח למעצר. גלולת הציאניד שבלע הייתה כנראה ישנה או במינון נמוך מידי כדי להמיתו, והוא כשל בנסיונו להתאבד. עומקו של הנהר, במקום בו נמצא, היה כ- 10 ס"מ ולכן לא טבע. חלק משאר המתנקשים, מתוך הנחה שהארכי דוכס נהרג, או אולי רק מפחד, עזבו את המקום.

אנשי השלטון והארכי דוכס החלו לדון בדרכי ההגנה מפני נסיון התנקשות נוסף. לבסוף החליטו להוסיף איש ביטחון. כאשר סיימו יורש העצר יוצאין מבניין העיירייה וניכנסו למכונית. המכונית חלפה על פני חנות וגברילו פרינציפ מתבונן במכוניתו ושולף את ההקדח וירה 2 יריות, הירייה הראשונה פגעה באשתו והשנייה פגעה ביורש העצר. 

המכונית בה ישבו הארכי דוכס ואשתו בזמן שנרצחו

הקמת קהילה יהודית בפורטו

שלום לכם, כאן קורל בינו מדווחת מפורטו שבפורטוגל. היום ה- 16 בינואר 1938 נחנך בית הכנסת ''כדורי'' הידוע גם בשם ''מקור חיים''. 
אבן פינה לבניין הונחה בשנת 1929.
הבניין גדול ומפואר בסגנון אר נובו (סגנון הסובב סביב המוטיבים של החי והצומח, עם גוף האישה) והוא הוקם בחצי האי האיברי כאשר הוא בית הכנסת הגדול ביותר באי זה.
הכסף לרכישת הקרקע נתרם על ידי הברון אדמונד דה רוטשילד, והתרומה העיקרית להקמת הבניין הגיעה מהברון היהודי-בריטי מהונג קונג לורנס כדורי, בנו של אלי כדורי.
בית הכנסת הוקם על ידי ארתור קרלוש דה בארוש באשטו ובשמו העברי אברהם ישראל בן-ראש.
ארתור היה גר מצאצאי האנוסים ומנהיג של צאצאי אנוסים שחזרו ליהדותם.
בשנת 1923 הוא בעצם גיבש קהילה יהודית והקים בית כנסת פרטי אצלו בדירה ובמשך הזמן הצטרפו לקהילה צאצאי אנוסים (יהודים שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת). 
הקהילה גדלה מאוד, ואברהם הוציא עיתון יהודי בשם ''הלפיד'', הוא כתב ספרים רבים בנושאי יהדות והקים ישיבה בשם ''ראש פינה''.
שמו התחיל להתפרסם בקהילות יהודיות יוצאי פורטוגל באמסטרדם, לונדון, ניו-יורק, ועוד, שמהן הוא הצליח לגייס כסף.

כיום המבנה המפואר הוא בית כנסת ומרכז חיי הקהילה היהודית בפורטו.

בתמונה הבאה רואים את ארתור קרלוש דה בארוש באשטו - אברהם ישראל בן-ראש. 

בית הכנסת ''כדורי'' 

מהפכת אוקטובר- 25.10.1917

 היום, ה25 באוקטובר 1917, העיר פטרוגרד.

אני עומדת בכיכר ורואה אדם מדבר, אינני יודעת מי זה משום שאני לא תושבת המקום.

אני ניגשת אל מישהי שנראית מקומית בתקווה למצוא תשובה ולהבין מה מתרחש סביבי.

היא הסבירה לי שהכל התחיל בעקבות מספר סיבות עיקריות:

 

הראשונה היא חולשת הממשלה הזמנית שהוקמה ביולי בראשות קרנסקי.

השנייה היא תסיסה בצבא לאחר מפלותיו מידי הגרמנים.

 

והשלישית הייתה התקפת הגנרל הריאקציוני קורנילוב על פטרוגראד והתעצמות הבולשביקים.

היא אמרה שהאדם שעומד ומדבר שם הוא לנין, ראש המפלגה הבולשביקית ואיתו קבוצה גדולה של

 

קומוניסטים וסוציאליסטים. לפי כל מה שהיא סיפרה הבנתי שהם יוצאים למרד נגד הממשלה הזמנית.

אני חייבת להודות שלאחר השיחה איתה חששתי מעט אך למרבה המזל לאחר פחות מ24 שעות הכל

 

הסתיים וחלה מהפכה.

 

למען האמת הלך להם די בקלות, משום שהם תפסו את המבנים העיקריים של הממשלה הזמנית ואת ארמון

 

החורף רק עם התנגדות קלה מהצד השני ולבסוף היו רק 2 הרוגים ו5 פצועים משני הצדדים.

 

מהפכה זו נקראה מהפכת אוקטובר הידועה גם  בשם "המהפכה הבולשביקית" ו"המהפכה הרוסית".

 

בעקבות המהפכה בוטל המשטר הסוציאל-דמוקרטי ליברלי ונסללה הדרך לכינון "דיקטטורה של הפרולטריון"

בהנהגת הפלג הבולשביקי בתנועה הקומוניסטית.

 

עכשיו שהמהפכה הסתיימה אני יכולה לחזור הביתה ולספר למשפחתי ולחברים שלי על מה שעברתי בביקורי

 

ברוסיה.

 

 

 

 

חוזה ורסאי

לכבוד,                                                              28.6.1919
משה רווח

 

לפני דקות ספורות, חתמנו על החוזה בארמון וורסאי. בעקבות היעדרותך מוועידת השלום, מחובתי לעדכן אותך במהלך האירוע ההיסטורי ובתוכן ההסכם. גרמניה חתמה על החוזה בבושת פנים ובלית ברירה. בעקבות ההפסד במלחמה הגדולה, גרמניה התמוטטה, הן מבחינה צבאית והן מבחינה כלכלית. בעלות הברית ניצלו זאת לטובתם, ואילצו את גרמניה לחתום על החוזה, בכך שלא קיימו איתה משא ומתן. חוזה וורסאי הוא ההסכם הראשון שנחתם בוועידת השלום, שנפתחה מעט לאחר המלחמה. לכבוד המאורע, התכנסו שרי החוץ וראשי המדינות של ארה"ב, בריטניה, איטליה וצרפת וכן נציגים של גרמניה.

לאחר דיונים ארוכים, הוחלט על 440 הסעיפים בחוזה, המחולקים לכמה היבטים עיקריים:

ההיבט הצבאי- הצבא הגרמני יפורק ויוגבל לעד 100 אלף חיילים. הצבא יפורק מנשק כבד ולא יהיה יותר צי צוללות וחיל האוויר.

ההיבט הכלכלי- על גרמניה נאסר לפתח תעשיית נשק. גרמניה תכיר באחריותה במלחמה ותשלם פיצויים למדינות המשתתפות האחרות.

ההיבט הפוליטי- גרמניה תכיר בעצמאותן של אוסטריה, צ'כוסלובקיה ופולין. בנוסף, מעתה בגרמניה יופעל משטר דמוקרטי.

ההיבט הטריטוריאלי -  חבל אלזס-לוריין יוחזר לצרפת וחבלי ארץ אחרים יושבו לדנמרק, לבלגיה ולמדינת פולין החדשה. חבל הסאר יועבר לידי חבר הלאומים, בתום חמש עשרה השנים ייערך משאל עם לאן ירצו התושבים להסתפח, גרמניה או צרפת.

אפשר לקבוע כבר עכשיו, כי החוזה ישפיע למשך שנים רבות על גרמניה וימנע ממנה לנסות להתמרד נגד בעלות הברית.

 

חתימת החוזה בארמון ורסאי

בכבוד רב, נציגתך בוועידה,

                                            מיתר ואתורי

הצהרת בלפור

זה קרה אתמול, ב -2 בנובמבר 1917, סוף סוף נשלח המכתב משר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ללורד הבריטי וולטר רוטשילד. לאחר פרסום ההצהרה כולנו צהלנו ושמחנו ויצאנו במחולות, כל היהודים פשוט שמחו שזה קרה ושיש הצהרה שבריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מתן ההצהרה היה הישג חסר תקדים של התנועה הציונית: מעצמה עולמית כמו בריטניה הסכימה לפרוש את חסותה על התנועה הציונית ולסייע לה במימוש מטרתה העיקרית.
ההצהרה ניתנה בעקבות הצעתם של ד"ר חיים ויצמן ונחום סוקולוב לממשלת בריטניה להצהרה מדינית שרואה בארץ ישראל את ביתו הלאומי של העם היהודי. שר החוץ הבריטי ארתור ג'יימס בלפור (חובב תנ"ך) וראש הממשלה דיוויד לויד ג'ורג' (שייצג כבר בעבר את הסתדרות הציונית כעורך דין) ראו בעין יפה את ההצהרה מטעמים אסטרטגיים ודתיים, והאמינו כי "שיבתם של היהודים לציון היא מאורע היסטורי".
ההצהרה מבחינת הציונות היא פריצת דרך היסטורית. חלקנו אפילו משווים את ההצהרה להצהרת כורש.
אך למרות השמחה הרבה ישנו גם חשש לתגובת הערבים. ערביי ארץ ישראל קיבלו אותה באיבה גלויה, ובתגובה אף איימו במהומות דמים, אך האמיר פייסל הראשון (אחד מהמנהיגים הערבים הבולטים באותה תקופה), קיבל אותה בשמחה והסכים לה, בתנאי שיוגשמו במקביל השאיפות הלאומיות הערביות במלואן.
לאור כל ההתנגדויות מותנה וסויגה ההצהרה ובעצתו של ד"ר ויצמן היא נשלחה אל הלורד וולטר רוטשילד, נשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה. את מילות ההצהרה אני בחיים לא אשכח:

משרד החוץ, 2 בנובמבר 1917 לורד רוטשילד היקר, לעונג לי להעביר לידיך להלן, בשמה של ממשלת הוד מלכותו, את הצהרת ההזדהות עם השאיפות היהודיות הציוניות כפי שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו: "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת". אודה לך אם תביא את ההצהרה לידיעת ההסתדרות הציונית. בכבוד רב, ארתור ג'יימס בלפור ההצהרה והלורד בלפור

רצח יורש העצר פרנץ פרדיננד ואשתו.

היום ה-28.6.1914 הארכי-דוכס פרנץ פרדיננד מאוסטריה, יורש העצר האוסטרי -הונגרי בה לביקור רשמי כאן בעיר סרייבו בוסניה אשר נמצאת בשליטת האוסטריים-הונגריים.
מזג האוויר בחוץ יפה וקהל רב עומד לאורך הרחובות לקבל את פניהם של יורש העצר ואשתו סופי.
יורש העצר יוצא בשיירה  שמורכבת משבעה כלי רכב, בהם נסעו בין היתר, המושל הכללי של בוסניה, ראש העיר של סרייבו, ומכובדים נוספים.
יורש העצר נוסע עכשיו עם אשתו יחד עם המושל הכללי ברכב השלישי בשיירה.
לאחר רבע שעה של נסיעה ניתן להבחין בכמה מחבלים חמושים, אחד מהם מנסה לירות ביורש העצר אך לא מצליח ומיד אחריו זורק מחבל נוסף פצצה, הפצצה אומנם לא פוגעת במכוניתו של יורש העצר אך היא פגעה במכונית הרביעית ובכמה תושבים.
האווירה בחוץ מתוחה מאוד, זה היה ניסיון התנקשות.
הנהג מתחיל להאיץ אל עבר בניין העירייה שם עוד מעט תתקיים קבלת הפנים הרשמית.
כולם הגיעו אל בניין העירייה וראש העיר החל את נאומו שלפתע אזרח עצבני ששמו גברילו פרינציפ אמר:"אנו באים לכאן ואנשים זורקים עלינו פצצות". לאחר מכן האיש נרגע והטקס עבר בלי תקלות מיוחדות.
הטקס חלף, אנשי השלטון המקומיים והארכי-דוכס  דנים עכשיו בדרכי הגנה מפני ניסיון התנקשות נוסף. בסופו של דבר הוחלט להוסיף עוד איש ביטחון.
יורש העצר ואנשיו יוצאים מבניין העירייה ונכנסים למכונית. המכונית חולפת על פני חנות והאזרח גברילו פרינציפ מתבונן במכוניתו, מתקרב, שולף הקדח ויורה 2 יריות, הירייה הראשונה פוגעת באשתו של יורש העצר והירייה השנייה פוגעת ביורש העצר.
דקות שאחר שנורה הארכי-דוכס היה ניתן לשמוע שהוא אומר לאשתו:"סופי יקירתי, אל תמותי! הישארי בחיים למען ילדינו" ומת.
כל התושבים המומים ממה שקרה פה הרגע.

דיוווח על אסון מעבורת החלל קולומביה

שלום רב, כאן עידן צ'אושו מדווח לכם ממרכז החלל על שם ג'ון קנדי בפלורידה, ארצות הברית. היום 1.2.2003 לפני מספר שעות נרשמו אחד האירועים הטרגיים ביותר בתולדות נאס"א, כאשר אבד הקשר עם המעבורת קולומביה בכניסתה לאטמוספירה ונשמע פיצוץ גדול בשמיי טקסס.

בנאום של נשיא ארה"ב ג'ורג בוש הוא הודיעה לפני מספר דקות באופן רשמי על התפוצצות המעבורת כאשר מכל שבעת האסטרונאוטים שהיו עליה כולל אלוף משנה אילן רמון הישראלי אין ניצולים. בנוסף הוא הודיע שתקום ועדת חקירה בנושא וכי כל תיאוריה אפשרית לגרימת האסון.

בואו נחזור כשבועיים אחורה לתחילת מסע המעבורת. ב-16.1 כולנו התרגשנו וליווינו את המעבורת קולומביה ואת נציגנו הישראלי בשיגורה אשר התקיים תחת אבטחה כבדה, לאור החשש מפעולות טרור.

השיגור עבר בהצלחה, הטילים ומכלי הדלק ניתקו ממעבורת החלל, והיא נכנסה למסלול שבו היא מקיפה את כדור הארץ במשך 16 יום. בהם ישתתפו אנשי צוותה בביצוע ניסויים ובהפעלת ציוד מעבורת החלל.

רמון, טייס קרב בחיל האוויר הישראלי התאמן בנאס"א מאז 1998 למשימה. זו הפעם הראשונה שאסטרונאוט ישראלי מגיע לחלל ומשימתו הייתה לחקור את השפעת האבק על היווצרות עננים וממטרים, בדיקת השפעת תנאי הכבידה בחלל על יכולת ההתרבות של חיידקים וחקר הבזקי אור מסתוריים המופיעים בעת סופות ברקים. משפחתו של אילן והוא עצמו שוחחו ושמרו על קשר בעת שהותו בחלל בעזרת מצלמת וידאו.

במהלך ימי הטיסה בוצעו על המעבורת כ-80 ניסויים, ביניהם ניסויים ביולוגים, פיזיקליים, מסחריים ואף 6 ניסויים של בתי ספר, כולל ניסוי הגן הכימי שתוכנן על ידי תלמידי אורט קריית מוצקין.

לאחר 16 ימי הטיסה המעבורת התחילה היום בבוקר בחזרתה לכדור הארץ כשהיא נכנסת לאטמוספירה. במהלך כניסתה נותק הקשר עם נאס"א וחלקים בעלי שובלי עשן נפלו מן השמיים, ככל הנראה הייתה תקלה במעבורת והיא התפרקה כולה. בשעה זו מספר תושבים בטקסס מודיעים על חלקי מתכת גדולים שנפלו ליד בתיהם, נאס"א הזהירה שלא להתקרב לחלקים אלו כיוון שיכול להיות שהם נושאים עליהם חומרים רעילים. אני מצפה לתגובת ראש הממשלה אריאל שרון בנושא ומשתתף בצער משפחות האסטרונאוטים.

                        אזור ההתרסקות                  חלקי המעבורת בדרכם אל הקרקע  

השידור לרגל חזרתו של אילן רמון. ההודעות הראשונות לאסון בדקה ה-24:00 לסרטון

עידן צ'אושו, פלורידה ארצות הברית

                                                                   

משפט הקופים

זה הוא הקיץ החם ביותר בשנים האחרונות, הן מבחינת אירועים, והן מבחינת הטמפרטורות.
פה בבית המשפט, יושבים מאות אנשים ואני, אופק גרינשפון, מדווח לכם מכאן, ה-10 ליולי 1925 ממדינת טנסי שבארצות הברית.

תורה שלמה עומדת עכשיו להישפט, והמייצג אותה הוא ג'ון סקופס, אותו המורה שהחליט ללמד, בניגוד לחוק, תורה השוללת את סיפור הבריאה האלוהית מהתנ"ך.
סקופס הוא מורה צעיר בבית הספר המקומי, שמלמד ספורט וגם מדעים.
"תאוריית האבולוציה של דרווין, היא ההסבר היחיד להתפתחות הפיזית והנפשית של האדם" אמר פעם סקופס.

משפט הקופים, הסתיים בהרשעה של סקופס וקנס של 100 דולר היה עונשו,
אך משפט הקופים לא עוסק כלל וכלל בדינו של ג'ון סקופס, אלא הצגת תאוריית האבולוציה בפניי בית המשפט וביזוי החוק נגד לימוד האבולוציה, והמטרות האלה הושגו.

כל מדינות ארצות הברית מדברות על המשפט, והעיירה הקטנה הזאת שאני נמצא בה, דייטון, חיים בה רק 1800 אנשים אך עומדת כעת על מרכז הפרק, המשפט הזה הוא המשפט הראשון אי פעם בהיסטוריה של אמריקה שסוקר על ידי כלי התקשורת, עיתונאים מכל ארצות הברית הגיעו לסקר את האירוע החשוב הזה, אירוע שאוליי ישנה את פניי ההיסטוריה, אירוע שיביא את הקדמה, שיפריך את סיפור הבריאה?, את זה אינני יודע עוד, אך אני יכול להגיד לכם שהמשפט הסתיים, והנאשם מסרב לשלם את דמי התביעה, והוא מחליט להגיש ערעור על התביעה הזו, ערעורו מתקבל בסופו של דבר מסיבה טכנית.
כאן אופק גרינשפון, מסיים את הדיווח.

ביום ראשון אני יוצא לבאזל לקונגרס הציוני הראשון, האמת שזה נראה לי סתם בזבוז של זמן, אני אפילו לא יהודי! אבל חברי הטוב אמר שיהיה מעניין ושזהו צעד חשוב בשבילו ובשביל עמו, אז הסכמתי.

יום א' ה- 27.8.1897, באזל

אחרי נסיעה די ארוכה הגענו אל באזל שבשוויץ, נכנסנו אל מקום שנקרא "בית הקזינו" והתיישבנו במקומות. חברי התרגש ונראה קצת לחוץ וכמוהו עוד המון אנשים שישבו מסביבנו, הוא סיפר לי שלראשונה נפגשים נציגים מכל העולם היהודי בכדי לדון בעתיד העם.

לאחר שהתמלאו רוב מקומות הישיבה, התחיל קרפל ליפה (נשיא הקונגרס) בנאום וכולם מחאו לו כפיים בהתרגשות. אחריו עלה לבמה מקס נורדאו (הוגה דעות מהונגריה) שנתן סקירה על  מצבם החברתי, הכלכלי והפוליטי של היהודים בגולה. לבסוף, עלה הרצל והציג את דעותיו ואת חזונו הדוגלים בציונות מדינית והשגת אישורים לפני ההתיישבות בארץ ישראל.

לפתע הובעו קריאות התנגדות מצד חובבי ציון אשר טענו שאין טעם לכל המהלכים המדיניים הללו אשר אורכים זמן רב, עדיף להיכנס לארץ ישראל ולהתיישב בה וכך להגשים את החלום הציוני.

בקהל נוצר רעש רב, כל אחד צעק את דעתו עד שעלה נשיא הקונגרס וביקש להירגע. לבסוף, הדיון נסגר בפשרה הנקראת "תוכנית בזל" האומרת שנקים מדינה יהודית בארץ ישראל בהסכמתן של אומות העולם, ובאותו הזמן להעלות יהודים לארץ ישראל.

כמו כן, הוחלט על הקמת ארגונים ציוניים בכל מדינה שיש בה יהודים כדי לארגן עלייה מסודרת לארץ ישראל.

הקונגרס תם, וניתן היה לחוש בשמחה ובתקווה השוררת בין המשתתפים.
שמחתי שהייתה לי את הזכות להיות חלק ממאורע היסטורי זה, אני מקווה בשביל העם היהודי שאכן תוכניות אלה יתממשו.

פתיחת הקונגרס

ההזמנה לקונגרס הראשון 

שלום לכולם!! היום ה27 ליוני 1976 וזה היומן מסע שלי. אני ממש מתרגשת היום אני נוסעת בפעם הראשונה לחול לכבוד הבת מצווה שלי!! אנחנו נוסעים לפריז ונבקר בהמון מקומות! במגדל אייפל ביורו דיסני .. אנחנו בשדה התעופה עומדים לעלות על המטוס  אמשיך לרשום לכם מהמטוס.
היי זאת שוב אני ! הטיסה כבר המריאה והעננים מלמעלה מדהימים! אני ממש מתרגשת עוד מעט נעשה עצירת ביניים באתונה ומשם ניקח עוד מטוס לפריז. אחי הקטן נרדם ואחותי הגדולה..רגע משו מוזר קורה.. יש פה מחבלים.. הם חוטפים את המטוס... הצילו.. הצילו....
עברו כמה שעות המטוס נחת איפשהו בלוב אני מממש מפחדת כולם נראים מאוד מודאגים אנחנו פה כבר כמה שעות אומרים שעצרנו לתדלק אבל זה לוקח יותר מדי זמן...המטוס ממריא שוב ושוב פעם נוחת לפי מה שכולם אומרים אנחנו באנטבה. זה כבר מתחיל להיות ממש מפחיד כולם בוכים ומודאגים מה קורה כאן?
עברו שלושה ימים ריכזו את כול הנוסעים ביחד ואז הפרידו בין היהודים והלא יהודים, ללא יהודים נתנו ללכת ואותנו הכריחו להישאר אני ממש מפחדת איך הטיול שלי הפך לזוועה הזאת?! הצוות של המטוס אמר שהוא נשאר איתנו למרות שהוא לא יהודי וכולם מחאו לו כפיים.
עברו כבר כמה ימים.. זה מרגיש כמו נצח כולם רעבים ומותשים יש ריח מסריח ופחד ממלא את האוויר.
כנראה שלא נצא מפה כבר.. יש שמועות שהחוטפים דורשים כופר. יש רעשים מבחוץ..זה נשמע כמו מטוסים, יכול להיות? עד עכשיו היה רק שקט מישהו פורץ את הדלת יש לו מדים של צהל!! אני לא מאמינה!!באו להציל אותנו!! אנחנו מתחבאים באיזה פינה יש מלא יריות.. דם נשפך...
היי זאת שוב אני היום ה19 לינואר 1978 וזה היומן מסע שלי אני בדרך לחול כפיצוי על הטיול הקודם שלמרות כול מה שעברנו יצאנו ממנו בשלום והמשכנו בחיינו תודות לצבא המדהים שלנו... הפעם אנחנו נוסעים לארצות הברית אנחנו הולכים לראות...
הסוף!

הצהרת בלפור

שלום לכם, היום אני נמצאת בלונדון, הממלכה המאוחדת, והתאריך הוא 2.11.1917, היום חתם הלורד ארתור ג'יימס בלפור, על מסמך שלפיו בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי יהודי, לעם ישראל.

אתחיל ברקע על ההצהרה, ועל האנשים שתמכו בה.

בילוי 1917 הגישו ד"ר חיים ויצמן ונחום סוקולוב לממשלת בריטניה הצעה, להצהרה מדינית, שבה ארץ ישראל תיהיה המדינה של עם ישראל, והם יוכלו לחיות את חייהם העצמאים, והלאומים שלהם.

ארתור ג'יימס בלפור שר החוץ של בריטניה, חובב התנ"ך, וראש הממשלה דיוויד לויד ג'ורג', ראו את ההצעה בטעם טוב, מטעמים אסטרטגים ודתיים, והאמינו ש"שיבתם של היהודים לציון היא מאורע היסטורי ממדרגה עליונה שנגזר מתוקף צו הבורא". בהמשך שרים ואנשי מדינה בכירים נוספים תמכו והצטרפו להצעה.

להצהרה היו כמה גורמים והם:

שיקול ערכי- יש למצוא פתרון לבעיית הרדיפות אחר היהודים, וללתת לו ארץ על מנת להפסיק זאת.

זהות הנהגה בריטית- הממשלה הבריטית בראשות דיוויד לויד ג'ורג' נוהגת להקשיב לדרישות התנועה הלאומית הציונית משיקולים אסטרטגיים ואמוניים.

יהודי ארצות הברית- ההצהרה נועדת לייצר הזדהות של יהודי ארצות הברית עם בריטניה, ולחזק את הלחץ של הממשל האמריקאי לסייע לבריטניה בזמן מלחמת העולם המתקיימת.

יהודי בריטניה- ההצהרה נועדת לתת אפשרות להראות שבריטניה מחבבת את היהודים למרות "חוק הזרים" שמונע מכמות מסויימת של יהודים להיכנס למדינה.

את ההצהרה כתב הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ללורד וולטר רוטשילד, כדי שיעביר את ההצהרה, להסתדרות הציונית.

וההצהרה היא:

"משרד החוץ, 2 בנובמבר 1917 לורד רוטשילד היקר, לעונג לי להעביר לידיך להלן, בשמה של ממשלת הוד מלכותו, את הצהרת ההזדהות עם השאיפות היהודיות הציוניות כפי שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו: "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת". אודה לך אם תביא את ההצהרה לידיעת ההסתדרות הציונית. הצהרת בלפור, ותמונתו של ארתור ג'יימס בלפור. בכבוד רב, ארתור ג'יימס בלפור" מדווחת מלונדון, נועה ורד שלום.

גשר שער הזהב נחנך

ללא ספק אין דרך מרשימה יותר להיכנס לסן פרנסיסקו מאשר זו.

אני עומדת כאן בסן פרנסיסקו ומשקיפה לאורך הגשר אשר אורכו כ-1970 מטרים עד למחוז מרין.

הגשר המדהים הזה מאפשר תצפיות מרהיבות על מפרצי הים, גנים ירוקים, כיכרות הומות, וגבעות ירוקות.

לא האמנתי מעולם שגשר כזה אכן ייבנה. אני זוכרת כי הרעיון לבנית הגשר מעל מיצר שער הזהב נדחה פעמים רבות, משום שהמהנדסים לא האמינו שפרויקט כזה יצליח והעריכו כי הוא יקר מידי.

למזלנו בשנת 1921 המהנדס בעל החזון יוסף שטראוס הגיש הצעה לעיריית סן פרנסיסקו שבה הוא טען כי לא רק שניתן לבנות את הגשר אלא הוא אף יעלה כחמישית מהעלות המוערכת.

מזל שהצעתו של יוסף התקבלה, כיוון שעירנו גדלה ואיתה גם פקקי התנועה ברציפי המעבורות, שהיו הדרך היחידה לצאת מהעיר צפונה. בנוסף לכך אנו נמצאים במשבר כלכלי גדול כבר לא פחות משמונה שנים ובניית הגשר נותנת הזדמנויות עבודה חדשות לאנשים רבים וכך היא יכולה להקל על השפעתו של המשבר.

בשל בעיות תקציב, בנייתו של הגשר החלה רק בשנת 1933 והסתיימה לפני בערך חודש והיום הוא נפתח לראשונה להולכי רגל.

האנשים שמסביבי מתפעלים מהגשר שצבעו כתום אשר גם משתלב בסביבה וגם בולט עם רדת הערפל.

ההתרגשות עצומה וזה הוא יום שבוודאות לא אשכח לעולם.